סקסופונים, קלרינטים, אבובים, בסונים וחלילים

הכול מתחיל ברעיון. אולי אתם רוצים להצטרף להרכב קיים או להקים הרכב חדש? אולי אתם רוצים להעלות את הנגינה שלכם לרמה חדשה לגמרי?

להתבונן מחדש בכל אחת מהמערכות המעורבות, כדי להפעיל אותן אחר כך יחד, בקלות!

האנטומיה התפקודית בלב הטכניקה שלכם, בשירות המוזיקה!

"סוף־סוף, עבודה מדויקת ומעמיקה על הקשר בין גוף, נפש, כלי ומוזיקה."

במשך זמן רב התמקדה הוראת הנגינה בתוצאות, בלי להתייחס באמת לשימוש בגוף במרדף העיוור הזה אחר השלמות.

אפשר כמובן להזכיר את האופן שבו המערב תופס את הגוף, או אינו תופס אותו כלל.

לאורך המהפכות התעשייתיות ותהליכי החברות, הכלי המופלא הזה מצא את עצמו מוגבל לתפקיד משרתה של המחשבה. מעטפת בשרית המוקדשת לצרכים תפקודיים גרידא.

כיום התפיסה הזאת משתנה, בזכות המפגש עם פרקטיקות גוף מאסיה, מהמזרח התיכון ומאפריקה. תחומי גוף רבים פורחים, מתייחסים לגוף בכבוד ומנסים להעלות אותו לדרגת הנפש.

ההכרה הזאת מגיעה באיטיות אל טכניקת הנגינה ונותרת עמומה מאוד בחינוך המוזיקלי.

בזה טמון כל ערכה של עבודתו של Marc Papillon.

לחבר בין הגוף לנפש, בין התוצאה לדרכים המובילות אליה, את התנועה הנכונה למיטוב ההבעה.

הספר הזה עשיר במידע מדויק על האנטומיה של המוזיקאי, ויקר ערך בזכות הקשר המתמיד שהוא יוצר בין מחשבה, עבודה, רגש, תנועה ונפש.

כל פריט מידע אנטומי הוא דרך פתוחה שבה כל אחד יכול למצוא יעילות ודיוק ארגונומי, בלי להתקשח לעולם.

מושגי התנועה, הפעילות הגופנית והטונוס השרירי נדונים בצורה מושלמת.

כמה מן הדעות המקובלות על ההרפיה כאמונה, כאוצר המילים הקבוע של המורה, מפורקות כאן בצדק.

כמורה, אבל גם כמבצע וכמאלתר, אני מוצא שהספר הזה עונה על צורך עצום בידע אנטומי ופותח אפשרויות אינסופיות לחשיבה על היחס שלנו לגוף. הוא מחזק את האינטואיציות של המורה.

הצבת תפקודי השרירים, הגידים וכן הלאה בפרספקטיבה, בחיפוש אחר תנועה מאוזנת, מעורבת ומבעית, מאפשרת לכל אחד לגבש את האמונות, השיטה והדרך שלו, תוך הקשבה מתמדת לגופו ולנפשו.

Florent Pujuila – קלרינטיסט – מורה

אחרי שנים רבות של נגינה באבוב ושל הוראתו, הבנתי, הן בעצמי והן דרך תלמידיי, כיצד הדרישות האמנותיות שלנו, הלחץ שאנו נתונים בו, חיצוני או פנימי, והעבודה היומיומית האינטנסיבית עלולים לעורר הפרעות פיזיולוגיות ונפשיות שונות, הקשורות לעיתים קרובות זו בזו.

לאורך קריירה ארוכה, אף מוזיקאי לא יימלט לגמרי מכאב או מתפקוד לקוי שישבשו את חייו האמנותיים, יעכבו אותו ואף יקטעו את הקריירה שלו.

רק לאחרונה הבחנתי ששתיקה מסוימת עדיין שוררת בקרב חלק מהתלמידים: צניעות, פחד לאכזב וסגידה מסוימת להישגים עדיין מונעים מהם לפעמים לשתף את מוריהם בכאביהם או בחולשותיהם השריריות.

לא מן המעלות הקטנות של הספר הזה הוא שהוא גורם לנו להבין שאיננו לבד עם הבעיות האלה, ושיש פתרונות, דרכי חשיבה ועבודה, שיכולים להקל עלינו, לשחרר את הגוף והנפש מחסימותיהם ובכך לשחרר את ההבעה המוזיקלית שלנו.

בני הדור שלי יכלו להתחיל לנגן בלי שום הדרכה של ממש על יציבה נכונה או על נשימה, וזה יצר מתחים ונוקשות.

הזמנים השתנו. אבל Marc Papillon מזכיר לנו בצדק שגם המושגים של נשימה נמוכה, של הרפיה ושל שחרור, שלפעמים לא הוטמעו כראוי, מביאים איתם את חלקם בבעיות.

בכך שהוא עוזר לנו, באמצעות תרשימים אנטומיים פשוטים ותרגילים מעשיים, להיות מודעים לגופנו בתנועה ולחבר אותו למה שאנו שומעים וחשים בצליל שלנו, Marc גם מרגיע אותנו באשר ליכולתנו להתפתח, כדי שנוכל להרחיב את חופש הפעולה שלנו בשירות הטקסטים המוזיקליים שאנו נשארים משרתיהם, המסננים הזמניים שלהם.

Jacques Tys – אבובן ראשי, התזמורת הלאומית של האופרה של פריז – מורה