חצוצרה, קרן, טרומבון וטובה

הכול מתחיל ברעיון. אולי אתם רוצים להצטרף לתזמורת. אולי אתם רוצים להעלות את הנגינה שלכם לרמה חדשה לגמרי.

מבט כולל ואנליטי על אופן פעולתו של גוף המוזיקאי.
משרירי הבטן ועד הלשון, דרך עמוד האוויר: עדכון שייתן לכם תנופה!

תפקידו של כל שריר המעורב בתנועת הנגינה מתואר בפירוט, מהקרוב והמובן מאליו ועד הרחוק ביותר, תוך התחקות אחר התנועה שמפיק הנגן עד למקורה.

דלת של מקרר היא שהביאה אותי אל Marc Papillon. באמצע חופשה שלווה, שבועות ספורים לפני קונצרט חשוב, פצעתי את שפתי בתנועה בלתי סבירה. התקרית הזעירה הזאת, שמנעה ממני לעבוד כחצוצרן במשך כמה חודשים, הביאה אותי להתקשר בוקר אחד אל Marc Papillon. זמן קצר לפני כן השתתפתי באחת מהרצאותיו והערכתי את הפרגמטיות שלו, את הדיוק שלו ואת טוב לבו.

השיחה הזאת, שנמשכה דקות ספורות בלבד, סימנה את תחילתה של החלמה שלמרבה המזל הייתה מהירה, והיא חידדה מאוד את התעניינותי בדרכו לגשת לפיזיולוגיה של הנגינה בחצוצרה, ובכלי נשיפה ממתכת בכלל.

מושג ההישג בנגינה נוכח מאוד בהוראת כלי הנשיפה ממתכת, והיבטים כמו סיבולת, עוצמה או מנעד הופכים לעיתים קרובות לגורמים מכריעים בתחרויות ובבחינות, ואף בתוך כיתות הקונסרבטוריון עצמן. גישתו של Marc Papillon לנושא נשענת על כל ניסיונו בפיזיולוגיה של כלי המיתר, וגם על חייו ועל האמפתיה שלו כמוזיקאי שעדיין מחפש את שמחת הנגינה, לבד ועם אחרים.

גישתו, נטולת כל שיפוטיות, אינה דוגמטית כלל. תפקידו של כל שריר המעורב בתנועת הנגינה מתואר בפירוט, מהקרוב והמובן מאליו ועד הרחוק ביותר, תוך התחקות אחר התנועה שמפיק הנגן עד למקורה.

בכך שהוא מבהיר לאורך כל עבודתו את תפקיד הגוף בשלמותו ובכל פתיחותו, מהנשימה ועד הפקת הצליל דרך הווירטואוזיות, Marc Papillon מכוון בראש ובראשונה לרווחה אמנותית, להנאה מהנגינה ולכוח ההבעה.

"האנטומיה של המוזיקאי" מנתח גם, וזו לא המעלה הקטנה שבו, את משמעותם של כמה ביטויים מסורתיים במשפחת כלי הנשיפה ממתכת. הוא מבהיר חלק מהם, אבל גם מצביע על כך שהוראות מקובלות מסוימות בהוראה עלולות להיות לא מדויקות, לא הולמות ואף מסוכנות.

בתוכנו זהו קומפנדיום של ממש לנגנים, לתלמידים ולמורים, ובכל זאת הספר נשאר נגיש מאוד בזכות מבנהו, המאפשר להתמקד בפרט אחד באותה קלות שבה אפשר להקיף את הנגינה בשלמותה. איכות האיורים ובהירותם מאפשרות לכל אחד למצוא את ההסבר לתחושות שריריות שכבר חווה, נעימות או לא, מרגיעות או מדאיגות, וכך לבנות, לעצמו או עם תלמידיו, חשיבה רגועה ובת־קיימא יותר על הנגינה ועל המוזיקה.

André Feydy – חצוצרן ומורה

כנגן קונצרטים, כנגן ראשי בתזמורת הלאומית של צרפת וכמורה, אני יכול לומר היום, בכל כובד משקלו של ניסיוני, שכל מה שמוסבר בספר הזה צריך להיות ידוע למוזיקאים הצעירים ולכל איש מקצוע אחר. העבודה המרשימה באמת הזאת היא עבודה הכרחית.

הפגישה עם Marc Papillon לפני כמה שנים סימנה מפנה מוחלט בגישתי לכלי ובנגינתי.

בתקופה שבה חשבתי שאני בשיא יכולותיי, בזכותו פתחתי דלת שעוד לא ידעתי על קיומה, אל ממד חדש, עליון בהרבה ואמין יותר.

באותה תקופה הבחנתי בסימן קל לתפקוד לקוי באמבושור שלי: אחד השרירים העליונים כשל תוך כדי נגינה, ונבהלתי, כמו כל מוזיקאי שמתפרנס מהכלי שלו.

לא הבנתי מה קורה לי, ובעיקר מדוע.

זה הביא אותי לפנות אל Marc Papillon, כי חשתי שסביר מאוד שזו תחילתם של תסמינים מורכבים הרבה יותר.

למרבה המזל, הבעיה לא מנעה ממני לנגן. בעומק הדברים היא אפילו לא שינתה דבר, אבל כעד למה שחשתי, ובהקשבה להסברים של Marc, החלטתי לבחון מחדש את מה שלמדתי מנקודת מבט אנטומית יותר, כדי למצוא סוף־סוף איזון ולנגן באופן בריא, בלי לפגוע בעצמי.

המשימה הייתה קשה, כי נאלצתי "לשכוח" את מה שעשיתי באופן רפלקסיבי, בלי לשאול שאלות, במשך יותר מ־20 שנה. אפילו עברתי תקופה של ספקות, כי הרגשתי מוגבל וכבול.

לבסוף, אחרי כמה חודשים של עבודה מודעת יותר על המערכות השונות המעורבות (לשון, אמבושור, כתפיים, נשימה…), התחלתי להשיב לעצמי את התחושות. להבין כדי לחוש טוב יותר: זה אפשר לי לגלות מחדש את שמחת הנגינה.

שיניתי דברים רבים.

מעבר לפתרון הבעיה שלי, ההקפדה על עצותיו של Marc הביאה בשורה מצוינת נוספת: הרמה הטכנית שלי התפתחה באופן מפתיע. הצלחתי לחצות גבולות שעד אז נראו לי בלתי עבירים.

זה היה מדהים, ועם זאת הגיוני.

כשהתחלתי סוף־סוף להשתמש בגופי באופן פיזיולוגי, הכול השתפר בכיוון הנכון.

כנגן קונצרטים, כנגן ראשי בתזמורת הלאומית של צרפת וכמורה, אני יכול לומר היום, בכל כובד משקלו של ניסיוני, שכל מה שמוסבר בספר הזה צריך להיות ידוע למוזיקאים הצעירים ולכל איש מקצוע אחר. העבודה המרשימה באמת הזאת היא עבודה הכרחית.

Jean-Philippe Navrez – טרומבוניסט ראשי, התזמורת הלאומית של צרפת – מורה

נושאים שכמעט אינם נדונים, מאוירים לראשונה!